גזר דין בתיק ת"פ 40338-05-11

בעניין נאשם 1

1.     הנאשם הורשע בשתי עבירות שוד ובעבירת שיבוש מהלכי משפט, זאת כמפורט בהרחבה בהכרעת הדין. בתמצית, הנאשם שימש כשוטר מג"ב. בסיור שנערך ביום 21/4/10, באזור שכונת רמאדין המצויה בשטחי יהודה ושומרון, לבקשת הנאשם, עצרו השוטרים את הסיור בסמוך לחנות. הנאשם נכנס לחנות חמוש בנשקו שהיה תלוי על כתפו, ביקש מהמוכר שתי חפיסות סיגריות, נטל בקבוק קולה ויצא מבלי לשלם, תוך שאמר לקופאי: "אתה עושה בעיות?". האירוע השני התרחש ביום 19/5/10, שוב הגיע הנאשם עם צוות הסיור לאותה חנות. הנאשם נכנס לחנות, לבדו, נשקו מסוג M-16 תלוי על כתפו, ביקש וקיבל שתי חפיסות סיגריות, הוציא מהמקרר בקבוק קולה, ומשהתבקש לשלם, שאל: "מה קרה? איפה הבחור שהיה פה בפעם שעברה?". בהמשך, אמר הנאשם לאנשי צוותו, בתשובה לשאלה האם שילם על המצרכים מושא האישום השני: "מה שקורה בשטח נשאר בשטח".

2.      הנאשם הנו כבן 25, נטול הרשעות קודמות. באת-כוח המאשימה הדגישה את חומרתן של נסיבות האירוע: ניצול מעמדו של הנאשם כלפי אוכלוסייה הכפופה לו ולמרותו, ביצוע מעשים החוזרים על עצמם, היותו איש כוחות הביטחון המנצל את נשקו ומדיו לרעה כלפי האזרח. נטען כי מתחם הענישה הראוי הנו בן שתי שנות מאסר לחמש שנות מאסר בפועל ובאה הפנייה לפסיקה בגין אירועים אחרים הנוגעים לאנשי כוחות ביטחון המנצלים את מעמדם לרעה.

מנגד, הסנגור ציין, בין היתר, כי הנאשם הנו ערבי נוצרי, ועל אף זאת  הוא שירת בצה"ל שירות מלא ביחידה קרבית, והוא משלם מחיר לא פשוט בגין כך. נטען כי יש ליתן לעובדה זו משקל. עוד נטען כי בסופו של דבר הנאשם השלים את שירותו, זכה לדברי שבח כמפורט בתעודת השחרור, מתפקד באורח נורמטיבי ועומד להינשא. באה הפנייה למקרים אחרים הנוגעים בעבירות שוד בהם הוטלו עונשי מאסר בעבודות שירות, אף, שלטענת הסנגור, מדובר במקרים חמורים יותר. לשיטת הסנגור, מתחם הענישה הראוי הוא בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד כארבעה-עשר חודשי מאסר בפועל, ומקומו של הנאשם הנו ברף הנמוך.

3.     לזכות הנאשם יש לזקוף את גילו הצעיר, עובדת היותו נטול הרשעות קודמות וההודאה במקצת המעשים שיוחסו לו. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם ממעשיו של הנאשם שחזרו על עצמם וכוונו כלפי אוכלוסייה מוחלשת כל זאת תוך ניצול מעמדו כאיש כוחות הביטחון, כאשר נשק צהלי תלוי על כתפו. לכך יש להוסיף את עבירת השיבוש. אמנם, הנאשם נטל פריטים שעלותם כמעט אפסית, עשרות שקלים בלבד, אך הוא פעל כן מתוך ידיעה שנוכח מעמדו וכוחו, לא תקום לו התנגדות של ממש, כפי שאכן היה, עובדה שגרמה לו לשוב על מעשיו פעם נוספת. מכאן שלא כמות השלל היא הקובעת, אלא "איכות" המעשים. הנאשם לא פגע רק במתלוננים אלא גם באנשי כוחות הבטחון בהוציאו שם רע לפועלים במסגרת כוחות אלה עקב מעשיו. מתחם העונש הראוי בגין עבירת השוד בנסיבות האמורות לאור עקרון ההלימה, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו, תוך התחשבות, בין היתר, במידת הפגיעה בערך המוגן שהוא, בענייננו,  ביטחון הציבור ורכושו, ובנסיבות ביצוע העבירה (תוך שבעניינו לא ננקטה אלימות), הנו בין שמונה חודשי מאסר בפועל לבין חמש שנות מאסר בפועל. בעניינו של הנאשם, אין לסטות מגבולות המתחם וניתן לגזור עונש כולל בגין שני האירועים, לרבות בגין עבירת השיבוש. לאחר שקלול הנתונים, אני גוזר עליו כלהלן:

        א.     מאסר בפועל לתקופה של עשרה חודשים.

ב.     מאסר מותנה לתקופת שישה חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג מפשע בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.

        זכות ערעור לבית משפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ג' תמוז תשע"ג, 11 יוני 2013, במעמד באת -כוח המאשימה, בא-כוח הנאשם והנאשם עצמו.